פרק כג פותח במות שרה ובאבלו של אברהם, אך רוב רובו עוסק במשא ומתן של אברהם עם בני חת כדי לרכוש בכסף מלא אחוזת קבר לשרה.
הערה למורה: לפניכם שני שיעורים שמלמדים את הפרק. מוזמנים לבחור בין השניים.
אמר רבי יצחק: קרית הארבע זוגות: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה.
(תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נג עמוד ב)
- כיצד קשורה קִרְיַת ארבע לאברהם ולשרה על פי המדרש?
- קִראו יהושע יד, טו. מדוע נקראת קִרְיַת ארבע בשם זה על פי ספר יהושע?
וְהָלַךְ הַשָּׂטָן אֵצֶל שָׂרָה וְנִזְדַּמֵּן לָהּ בִּדְמוּת יִצְחָק.
כֵּוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אָמְרָה לוֹ: בְּנִי! מֶה עָשָׂה לְךָ אָבִיךָ?
אָמַר לָהּ: נְטָלַנִי אָבִי וְהֶעֱלַנִי הָרִים וְהוֹרִידַנִי בְּקָעוֹת, וְהֶעֱלַנִי לְרֹאשׁ הַר אֶחָד גָּבוֹהַּ וְתָלוּל וּבָנָה מִזְבֵּחַ וְסִדֵּר מַעֲרָכָה וַעֲקָדַנִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנָטַל מַאֲכֶלֶת לְשָׁחֳטֵנִי – ואִלּוּלֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ" (בראשית כב, יב) כְּבָר הָיִיתִי נִשְׁחָט.
לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָהּ.
מתוך ספר האגדה מבית סנונית
- מדוע המדרש קושר את מותה של שרה לעקדת יצחק?
משמעות הביטוי "עַם הָאָרֶץ" בפרק היא – האנשים היושבים בארץ.
בסיפור קניית מערת המכפלה, אברהם פונה אל "בְנֵי חֵת", אך למשא ומתן מצטרפים גם "בָּאֵי שַׁעַר העִיר" ו"עַם הָאָרֶץ", שהם כנראה הגברים בעלי הזכויות, שנציגיהם הם הגוף החוקי הרשאי לנהל עסקאות של מכירת קרקעות למי שאינו בן המקום.
בעברית בת זמננו "עַם הָאָרֶץ" הוא ביטוי שמשמעותו דווקא אדם בוּר חסר ידע והשכלה.
- מִצאו באינטרנט את הביטוי "עַם הָאָרֶץ" בהקשרים שונים, והציגו את הדוגמאות שמצאתם.
"עובר לסוחר" – הכוונה לאמצעי תשלום מוסכם וחוקי. בתקופת המקרא לא השתמשו במטבעות אלא שילמו באמצעות מתכות שונות, למשל כסף, שמשקלן היה מחושב על פי יחידות משקל קבועות, למשל "שֶׁקֶל". כלומר אברהם שילם לעפרון כסף במשקל של ארבע מאות שקלים בעסקה הוגנת וחוקית.
גם היום משמעות הביטוי "עובר לסוחר" דומה – כסף או רכוש שכיר שיש לו ביקוש וניתן לשלם באמצעותו.
- חפשו את הביטוי "עובר לסוחר" באינטרנט, והביאו דוגמה לשימוש בביטוי זה בעברית בת זמננו.
גוסטב דורֶה היה אומן צרפתי שחי במאה ה-19. הוא התפרסם בעיקר בזכות סדרת תחריטי עץ שיצר על פי סיפורי התנ"ך. בשנת 1865 הוציא את "תנ"ך דורה", המכיל למעלה מ-100 תחריטים של סצנות מקראיות.
ביצירה "לווייתה של שרה" אנו רואים את אברהם, שמוּבל אל מחוץ למערת המכפלה, שולח מבט אחרון אל שרה, לפני שלוח האבן הכבד יכסה את קִברה. האור המאיר את הסצנה במערה החשוכה ואת פניו של אברהם, בוקע מפתח המערה.
מעניין לדעת כי הקבורה בארון עומד הייתה נהוגה בקרב המצרִים במצרַיִם העתיקה, ולא בקרב בני ישראל. אם כן, מדוע בחר דורה לתאר כך את קִברה של שרה? אחת האפשרויות היא שהדבר שירת את יצירתו מבחינה אומנותית ואפשר לו ליצור קומפוזיציה עוצמתית.
- התבוננו בתחריט – מה מאפיין את דמותו של אברהם ואת דמותה של שרה, לעומת שאר הדמויות המופיעות בתחריט?
- אילו תחושות ורגשות מובעים בתחריט
בשנת 1924 נפתח בבצלאל, בית ספר לאמנות ולמלאכות האומנות, בית מלאכה לקרמיקה. בין פריטי האומנות שנוצרו במחלקה זו ידועים אריחי הקיר המעוטרים, שרבים מהם שובצו במוסדות ציבוריים.
אחד המוסדות האלה הוא בית הספר "אחד העם" בתל אביב, שבו קבועים אריחי קיר בנושאים יהודיים ובנושאים לאומיים, ובין היתר לוחות קרמיקה המתארים ערים עבריות – יפו, טבריה, חיפה וחברון. האריחים מעוצבים בסגנון "ארט נובו" (בצרפתית – האומנות החדשה), שבא לידי ביטוי במסגרות דקורטיביות מעוטרות באלמנטים מהטבע.
- מהו האתר המופיע בעבודת הקרמיקה המתארת את חברון?
חברון שוכנת בהרי יהודה, דרומית לירושלים. היא אחת הערים העתיקות ביותר במזרח התיכון, והיא מאוכלסת כמעט ברציפות מן העת העתיקה ועד לימינו. ממצאים מעידים כי העיר הוקמה באלף הרביעי לפני הספירה, והייתה עיר כנענית מרכזית.
בעיר נמצאת מערת המכפלה, שבה נקברו אבות ואימהות האומה (מלבד רחל). בתקופת המקרא הייתה חברון אחת הערים הגדולות בנחלת יהודה, והייתה בירתו של דוד המלך לפני ירושלים.
בעיר חיו יהודים החל מתקופת "היישוב הישן", לפני גלי העלייה הגדולים של היהודים לארץ. בשנת 1929 נטבחו בחברון 67 יהודים בעת "מאורעות תרפ"ט".
היום העיר נמצאת בשטח הרשות הפלסטינית, וחי בה מיעוט יהודי בשטחים שבשליטה ישראלית.
- בִּדקו – מה הן הסיבות שהפכו את חברון לעיר חשובה כל כך?
מערת המכפלה נמצאת בעיר חברון, והיא נחשבת מקום מקודש ביהדות ובאסלאם. על פי המסורת היהודית, במערת המכפלה קבורים אדם וחוה וכן אבות ואימהות האומה (מלבד רחל, שנקברה בבית לחם).
המבנה המרשים שנמצא כיום במערת המכפלה נבנה בתקופת הורדוס, אולם מתחתיו נמצאות מערות עתיקות יותר שלא נחקרו בשל קדושת המקום.
מתחם המערה מחולק לשני אזורים: אזור יהודי, שבו מצוי בית כנסת, ואזור מוסלמי, שבו שוכן מסגד.
בפברואר 1994 טבח ברוך גולדשטיין ב-29 מוסלמים שהתפללו במקום.
- מה מסמלת בעיניכם מערת המכפלה?
מעשי האבל של אברהם לאחר מות שרה – "לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". ממקומות אחרים במקרא ומן השורש האכדי העתיק ספ"ד, עולה כי משמעות הפועל "לִסְפֹּד" במקרא היא להכות על החזה לאות אבל.
ההכאה על החזה נעשתה תוך ריקוד אבל שנקרא "מספד" בשיתוף עם המקוננות, נשים שהיו מְבַכּוֹת את המת.
בלשון חז"ל התגלגלה משמעות המילה "הֶסְפֵּד" לאמירת דברי שבח על המת.
- בחברות מסוימות נהוג גם היום להזמין מקוננות להשתתף בטקס קבורת המת. מדוע נוהגים לעשות זאת?
- מהם דברי ההספד שאברהם היה יכול לומר על שרה?
בסיפור קניית מערת המכפלה מתוארת באופן מפורט העִסקה שעשה אברהם עם עפרון החתי. נראה כי לַמְספר היה חשוב להעביר את המסר שהעסקה בוצעה על פי כללי המשפט הנהוגים, וזאת כדי לתת תוקף לקניית מערת המכפלה, מקום קבורתם של אבות האומה.
ואכן, בתעודות מֶכֶר מהמזרח הקדום אנו מוצאים מבנה דומה למבנה המופיע לפנינו, המציג דו-שיח בין הקונה למוכר.
בנוסחי התעודות מופיעים חמישה שלבים:
1. הצעת מחיר על ידי המוכר;
2. הסכמת הקונה;
3. שקילת הכסף;
4. הודעה פומבית על העברת הבעלות על הנכס, הכוללת תיאור מפורט של הנכס;
5. ציון העדים לעִסקה.
- מִצאו בסיפור קניית מערת המכפלה את תיאור כל אחד מן השלבים המופיעים בתעודות העתיקות.
בסרטון תוכלו להתרשם מן המציאות המורכבת במערת המכפלה כיום.
- מהי הטענה של כל אחד מן הצדדים – היהודי והמוסלמי – בנוגע למערת המכפלה?
קרדיט: מערת המכפלה – שני צדדים לה/ מתוך המהדורה ב-9.7.17, כאן חדשות – תאגיד השידור הישראלי
בסרטון שלפניכם מוצגים האירועים בפרק מנקודת מבטו של יצחק.
- כתבו דף מיומנו של יצחק המתאר את תחושותיו לאחר מות שרה.
קרדיט: סיכום שבועי- בראשית כא- כה/תנך ביחד 929, 2015
איתי כהן, מנחה במכון חינוך דרך כפר, מספר על שכול, אובדן, איזון ובחירה.
- מה ההבדל בין "לספוד" ל"לבכתה"? איך לדעתכם בא לידי ביטוי כל אחד מהם אצל אברהם?
- האם אתם מסכימים עם הקביעה שיש "למסגר" ולהגביל את זמן הכאב? האם אפשר לנתב את העצב והאובדן למקומות מצמיחים?
קרדיט: פסוק לחיים: "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה" עם איתי כהן / 929, 2021